כשהקול נעלם – זוגיות מושתקת ודרך הריפוי בטיפול זוגי

בזוגיות בריאה, הקשר מבוסס על תקשורת פתוחה, כנות הדדית, יכולת הקשבה ומתן מקום לכל אחד מבני הזוג לבטא את רגשותיו, מחשבותיו וצרכיו. אך לא תמיד המציאות נראית כך. לעיתים, אחד מבני הזוג חש שהקול שלו "נעלם" – שהוא לא נשמע, לא נלקח ברצינות, או נדרש שוב ושוב לוותר על עצמו כדי לשמור על השקט. במצבים קשים יותר, הקול הזה לא רק נעלם, אלא מושתק – באופן גלוי או סמוי, במילים או במעשים.

למה זה קורה ?

השתקה בזוגיות יכולה לנבוע ממגוון סיבות. לעיתים מדובר בדינמיקה של שליטה:
בן זוג אחד נוטה להחליט, להוביל, ולדבר, בעוד השני נסוג ומרגיש שהוא "מהלך בין הטיפות".
לעיתים ההשתקה היא תוצאה של פחד:
פחד מעימות, מדחייה או מהפיכת מערכת היחסים לשדה קרב. יש מי שלומד בילדותו, כי אין מקום להבעת רגשות או דעות וכך נושא עמו את תחושת חוסר הזכות לביטוי גם אל תוך הקשר הבוגר.

המחיר בזוגיות מושתקת

הבעיה היא שלאורך זמן, קשר שבו רק קול אחד נשמע הופך למקום קר ולא שוויוני. בן הזוג המושתק עלול לפתח תסכול, עצב, כעס מודחק ואף תחושות של ניכור ובדידות בתוך הזוגיות. לא פעם, התחושות האלה מצטברות עד שהן מתפרצות – לעיתים במילים קשות, ולעיתים בפרידה פתאומית שנראית "משום מקום", אך למעשה נבנתה לאורך שנים.

אז מה עושים ?

כאן נכנס לתמונה הטיפול הזוגי  – מרחב שבו אפשר לעצור, להקשיב, ולהתחיל לפרום את הקשרים הסבוכים שנוצרו. טיפול זוגי אינו עוסק בהאשמות, אלא בהבנה: מדוע אחד מבני הזוג שותק? מה מונע ממנו לבטא את עצמו? מה בתגובות של בן הזוג השני מקשה על הדיאלוג? ומה כל אחד יכול לעשות כדי להחזיר את הקול האבוד לתוך הקשר?

מהצד השותק – הנעלם

במהלך הטיפול ניתנת תשומת לב רבה לעולמו הפנימי של בן הזוג המושתק. חשוב להבין מה גורם לו לוותר על עצמו, מה מפחיד אותו בהבעת עמדה או רצון, ואילו חוויות עבר תרמו לתחושת חוסר האונים או חוסר הערך שהוא חש. המטפל או המטפלת מעודדים את השותק לבטא את עצמו בהדרגה, לנסח רגשות שהוא אולי לא אמר בקול שנים רבות, ולחוות, לעיתים בפעם הראשונה, שמקשיבים לו באמת.

מהצד המשתיק – הדומיננטי

לא פחות חשוב מלשמוע את הקול שנעלם, הוא להבין גם את עולמם של בן, או בת, הזוג הדומיננטיים – מי שתופס מקום מרכזי בקשר ולעיתים לא משאיר מספיק מקום לאחר.
פעמים רבות, גם התנהגות זו נובעת ממקומות פנימיים לא פשוטים: צורך חזק בשליטה שנובע מחשש מאי-ודאות, פחד מדחייה או נטישה, או דפוסים שהוטמעו בילדות – כמו תחושה שעליו "לדאוג לכולם" ולכן אין מקום לחולשה או לעיכוב בקבלת החלטות.
בטיפול, נוצר מרחב בו גם הצד הזה יכול להביט פנימה ולשאול את עצמו: מדוע אני מתקשה להקשיב ? מה בי זקוק להיות זה שקובע או מוביל ? האם אני באמת מרגיש בטוח בקשר, או שאני משתמש בכוח כדי להסוות פגיעות ?

הכרה הדדית, באותם מקומות, יכולה להוביל לפתיחות חדשה ולנכונות לשנות את הדינמיקה, כך שהיא תבוסס לא על שליטה או פחד, אלא על שוויון, הקשבה ואמון.

אחד אחד בתוך הביחד

הטיפול עשוי לכלול גם עבודה פרטנית עם כל אחד מבני הזוג, כדי לעזור לו לזהות את הפחדים שמלווים אותו, ואת הקולות הפנימיים שמעצבים את התנהגותו בקשר. עם הזמן, ובתהליך הדרגתי, הצד המושתק לומד להשמיע את קולו – לא מתוך כעס או התרסה, אלא מתוך ביטחון עצמי ואמונה בזכותו להיות שותף שווה בקשר, והצד המשתיק לומד להרפות, להקשיב ולהאמין שגם בקשר שוויוני אפשר להרגיש אהוב ובטוח.

זוגיות שבה קול אחד נעלם היא לא גזירת גורל. בעזרת מודעות, רצון טוב ועבודה טיפולית משותפת – ניתן להשיב את האיזון, להחזיר את הקולות שאבדו, ולבנות קשר חדש שבו כל אחד מבני הזוג נשמע, נראה ונאהב.